לפני כמה זמן שמעתי איזה ציטוט מזעזע מרופא עיניים:

“הדרך היחידה למנוע קטרקט בגיל מבוגר 

היא להתחיל ללכת עם משקפי שמש בגיל 3, בכל יציאה החוצה”,

זה מחריד,

אלף, כי זה לא נכון,

ובית, כי זה מתכון לעיניים חולות.

אז מה עושים כדי לשמור על העיניים הבריאות של הילדים שלכם?

לפני שאני עונה מה עושים,

בואו נבין את הדברים הבאים:

• השמש חיונית לעיניים.

• אור יום שאינו מסונן (מסונן ע”י משקפי שמש) הוא חיוני לבריאות העיניים.

• ילד (או מבוגר) שלא יוצא לאור היום – עיניו יחלשו ובהמשך יפתחו מחלות.

• המתח הנפשי, שמתבטא בגוף ובעיניים, הוא הגורם המרכזי לקטרקט ובכלל לבעיות עיניים (כמו קוצר ראייה, צילינדר, רוחק ראייה וכו’).

• ליקויי ראייה שאינם מטופלים מעלים את הסיכוי למחלות עיניים בגילאים מבוגרים (כמו קטרקט).

“אבל”, בטח תגידו, “יש קרינה מזיקה מהשמש”.

נכון, השמש יכולה להזיק. לעיניים ולעור.

במיוחד כשאנחנו נחשפים בצורה לא חכמה.

אבל גם חוסר בשמש הוא מסוכן, 

הוא מסוכן לעיניים, לעור, לעצמות  

ובכלל לכל בריאות הגוף ולמצבנו הנפשי.

אז מה עושים עם העיניים והשמש?

כובע עדיף על משקפי שמש 

קודם כל בואו נרגיע את הפחד,

כי הפחד יוצר מתח, ומתח יוצר מחלות.

אם אני מפחדת מהשמש, אז היא תזיק לי הרבה יותר.

ואם אני מאמינה שהשמש טובה לי, היא תוכל גם לרפא אותי.

כשיוצאים לשמש עדיף תמיד להשתמש בכובע.

הכובע מגן עלינו מהקרינה הישירה של השמש,

אבל לא מסנן את האור שלה,

ולמה זה חשוב?

כי לשמש יש את כל טווח גלי האור:

מהכי קרים ועד הכי חמים,

ואנחנו צריכים את כל הטווח הזה לבריאותנו.

בבית, ובעיקר מול המסך, 

יש לנו בעיקר את גלי האור הקרים (‘אור כחול’),

והשהייה ב’אור כחול’ לאורך זמן היא מאד בעייתית לגוף שלנו ולעיניים.

אז ממש חשוב שנצא החוצה אל אור היום,

אבל אם השמש חזקה או מסנוורת,

עדיף קודם כל לחבוש כובע.

ולא להרכיב את משקפי השמש באוטומט.

אספר לכם סיפור על זה:

באחד מימי הקורונה הראשונים, 

כשכל המדינה היתה צפונה בבית,

החלטתי לנסוע לבקר משפחה שיקרה לי מאד, 

וילד אחד (בן 10) שאני הכי אוהבת בעולם, שמאד אוהב להיות במחשב… והרבה.

הייתי נחושה להוציא אותו מהמסך לכמה שעות קצרות.

כשבאתי ועמדנו לצאת לטיול בחוץ,

הוא יצא החוצה, כיסה את עיניו ואמר:

“אייי אייי, ענתי, אני הולך להביא את המשקפי שמש, כואבות לי העיניים”,

“רגע”, אמרתי לו, “חכה עם המשקפי שמש, תיכף העיניים יתרגלו” 

“בוא נעמוד בצל”.

זה לקח בערך שתי דקות,

עד שהעיניים שלו התרגלו, 

טיילנו ככה במשך שעתיים, והוא לא הסתנוור בכלל.

אל תיבהלו מהסינוור

אם כל פעם שנסתנוור, מיד נשים משקפי שמש,

אנחנו לא נותנים לעיניים צ’אנס להתרגל לאור השמש.

חכו רגע, 

שימו כובע,

תנו לעיניים להתרגל לאור היום בצל תחילה, לפני שאתם יוצאים לשמש.

ורק אם כל הדברים האלה לא מספיקים,

אז שימו משקפי שמש,

אבל ברגע שאין בהם צורך הורידו אותם.

לי למשל יש משקפי שמש לימי הקיץ,

והם משמשים אותי ב 99.9% מהזמן כקשת לשיער.

אני משתמשת בהם רק כשאני ממש צריכה, וזה ממש מעט.

מסכים ושמש

בואו נגיד את זה הכי פשוט:

מסכים זה הדבר הגרוע ביותר לעיניים.

ולצאת החוצה זה הדבר הטוב ביותר עבורן.

עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון,

אני כותבת את המילים האלה מול מסך, ואני מבלה איתו הרבה שעות.

אבל כמה שאנחנו מול מסך, ככה אנחנו צריכים לתת לעיניים אור יום ומרחבים.

בואו נגיד במינימום,

שעל כל שעת מסך כדאי לצאת ל 10 דקות בחוץ.

עדיף ללא משקפי שמש אם אפשר (עם כובע זה סבבה)

לצאת החוצה, הכוונה אל מקום ירוק/טבע כמה שאפשר, ועם מרחבים.

לצאת החוצה אומר שבזמן הזה אנחנו בלי טלפון,

שבזמן הזה אנחנו מביטים רחוק (ובלי להתאמץ).

ואם אפשר, מורידים משקפיים ומסכימים רגע להיות עם הטשטוש בלי להתאמץ.

אבל 10 דקות על כל שעת מסך זה ממש מעט.

האמת שהיה עדיף, שעל כל שעת מסך, נבלה שעתיים בחוץ.

אבל גם מעט זה משהו… וללא ספק עדיף מכלום.

אז בואו נסכם:

אור-יום חיוני לבריאות העיניים:

כובע זה מעולה

משקפי שמש, כמה שפחות.

אל תיבהלו מהסנוור בהתחלה.

ו… תוציאו אתכם ואת הילדים החוצה כמה שיותר,

אל אור היום הנפלא והמבריא.

——————————————-

הכותבת:

ענת אקסלרוד (43) – מפתחת שיטת ‘להקשיב לעיניים’,

שיטה לריפוי אלטרנטיבי, של ליקויי ראייה ומחלות עיניים.

בעלת ניסיון של 17 שנה בתחום,

מהמטפלות והמורות המובילות בארץ ובעולם בתחום של: 

ריפוי גוף-נפש לעיניים ולראייה.

להרשמה לסדרת סרטונים חינמיים של ענת, 

לחצו כאן

 או בקרו באתר ‘להקשיב לעיניים’: https://eye-soul.co.il